<h1>עץ חיים לרבינו יעקב ב"ר יהודה חזן מלונדרץ הלכ' יבום וחליצה פ"א</h1>
<h2>דף יא.</h2>
הכונס יבמתו ובא הוא או אחד מאחיו על צרותיה עובר בלאו הבא מכלל עשה, שנאמר, יבמה יבא עליה, ולא על צרתה. אבל חלץ אסורין מדברי סופרים כשניות ותופסין בהן קדושין. הכונס יבמתו וגרשה יחזירנה אם ירצה.
<h2>דף יא:</h2>
מי שיש לו כמה נשים ומת ביאתה או חליצתה של אחת פוטרת צרתה. שאם (אינו) מיבם לשתיהם עובר משום, שלא יבנה בית אחיו, בית אחד הוא בונה ולא בונה שתים. היו לו אחים רבים, אחד חולץ לאחת מן היבמות ויותרו שאר הצרות. ואם יש ביבמות כשירות ופסולות לכהנה, חולץ לפסולה, שלא יפסול הכשירה לכהנה בחליצה. אבל מיבם לאיזו שירצה. נפלו לו הרבה יבמות מהרבה אחים חולץ או מיבם לאיזו שירצה ולכלן. ולא ייבם לשתים מבית אחד.
<h2>דף יז:</h2>
אחיו מן האם אינן חשובין רק לאבילות ועדות, אבל לא לירושה ויבום וחליצה שהם כזרים זה לזה. שני אחים, אפילו תאומים, ונולדו בקדושה ואפילו אחד מהם הורתו בקדושה, כיון שהשני הורתו שלא בקדושה הרי הם כזרים עד שיהיו הורתם ולידתם בקדושה.
<h2>דף יט:</h2>
העושה מאמר ביבמתו שלא מדעתה לא כלום, שאינה מתקדשת שלא ברצונה. וקטנה מן האירוסין לא עושה בה מאמר רק מדעת (אביו) [אביה]. בעל יבמתו בלא מאמר קנאה. ואין צריך לקדשה אחר הבעילה, ומכין אותו מרדות וכותב לה כתובה.
<h2>דף כב.</h2>
בכל מין אח אפילו ממזר ועובד ע"ז ואפילו לא יצא כי אם ראשו ורובו לאויר העולם קודם שימות אחיו זוקק אשתו ליבום, אבל אח משפחה ונכרית אינו זוקק, אפילו לידתו בקדושה כיון שהורתו היה שלא בקדושה.
מה שנאמר, ובן אין לו, בין בן ובת או זרע הבן וזרע הבת, ואפילו מאשה אחרת, פוטר אשתו מיבום וחליצה, אפילו זרע ממזר ועובד עבודה זרה. אך בנו משפחה, הואיל וקרוי על שם אמו ולא על שם אביו, שנאמר [שמות כ"א] האשה וילדיה, ובנו מגויה שאין קרוי על שמו, שנאמר [דברים ז'] כי יסיר בנך מאחרי, ואפילו נתגייר בן הגויה ונשתחרר בן השפחה, אין פוטרין אשתו. היה לו בן משפחתו ושחררו ושחררה ונשאה ומת בלא זרע תתיבם לאחיו.
<h2>דף לה:</h2>
מי שמת והניח אשתו מעוברת והפילה אחר מותו תתיבם. ילדה ויצא חי לאויר העולם, אפילו מת בשעה שנולד, אמו פטורה מייבום וחליצה אם נודע בודאי שכלו לו חדשיו ונולד לט' חדשים גמורים. לא נודע, אם שהה שלשים יום הוי ולד של קיימא ופוטר נשי אביו מחליצה ויבום. ואם מת אפילו ביום שלשים ואפילו אכלו ארי או נפל מן הגג, דאיכא למימר הוה חיי אפילו הכי חולצת מספק ולא מתיבמת.
<h2>דף לט.</h2>
הכונס יבמתו ובא הוא או אחד מאחיו על צרותיה עובר בלאו הבא מכלל עשה, שנאמר, יבמה יבא עליה, ולא על צרתה. אבל חלץ אסורין מדברי סופרים כשניות ותופסין בהן קדושין. הכונס יבמתו וגרשה יחזירנה אם ירצה.
מצות עשה מן התורה ליבם אשת אחיו מאביו בין מהארוסין בין מהנשואין אם מת בלא זרע, שנאמר [דברים כ"ה] ובן אין לו יבמה יבא עליה, זה שיבא עליה ותהיה כאשתו לכל דבר. בין בא עליה בשוגג או מזיד, אונס ורצון או הוא שוגג והיא מזידה או אנוסה, עירה וישינה, אפילו שלא כדרכה ואפילו לא גמר רק הערה בה קנאה. ודווקא אם נתכוון לבעול, אך אם נפל מן הגג ונתקע בה או בעלה שכור שאינו מכיר כלום או ישן ואפילו נתכון להטיח בכותל והטיח בה לא קנה, אבל נתכון להטיח בבהמה והטיח בה קנאה. שנתכון לשום בעילה. ומן התורה אין צריך לקדשה וכתובתה על נכסי בעלה שמת. אבל אסרו חכמים שלא יבעלנה עד שיעשה בה מאמר זה שיקדשנה בפרוטה או בשויה. ומברך ברכת נשואין בעשרה וכותב כתובה.
<h2>דף מג:</h2>
מי שיש לו כמה נשים ומת ביאתה או חליצתה של אחת פוטרת צרתה. שאם (אינו) מיבם לשתיהם עובר משום, שלא יבנה בית אחיו, בית אחד הוא בונה ולא בונה שתים. היו לו אחים רבים, אחד חולץ לאחת מן היבמות ויותרו שאר הצרות. ואם יש ביבמות כשירות ופסולות לכהנה, חולץ לפסולה, שלא יפסול הכשירה לכהנה בחליצה. אבל מיבם לאיזו שירצה. נפלו לו הרבה יבמות מהרבה אחים חולץ או מיבם לאיזו שירצה ולכלן. ולא ייבם לשתים מבית אחד.
<h2>דף נב.</h2>
מצות עשה מן התורה ליבם אשת אחיו מאביו בין מהארוסין בין מהנשואין אם מת בלא זרע, שנאמר [דברים כ"ה] ובן אין לו יבמה יבא עליה, זה שיבא עליה ותהיה כאשתו לכל דבר. בין בא עליה בשוגג או מזיד, אונס ורצון או הוא שוגג והיא מזידה או אנוסה, עירה וישינה, אפילו שלא כדרכה ואפילו לא גמר רק הערה בה קנאה. ודווקא אם נתכוון לבעול, אך אם נפל מן הגג ונתקע בה או בעלה שכור שאינו מכיר כלום או ישן ואפילו נתכון להטיח בכותל והטיח בה לא קנה, אבל נתכון להטיח בבהמה והטיח בה קנאה. שנתכון לשום בעילה. ומן התורה אין צריך לקדשה וכתובתה על נכסי בעלה שמת. אבל אסרו חכמים שלא יבעלנה עד שיעשה בה מאמר זה שיקדשנה בפרוטה או בשויה. ומברך ברכת נשואין בעשרה וכותב כתובה.
העושה מאמר ביבמתו שלא מדעתה לא כלום, שאינה מתקדשת שלא ברצונה. וקטנה מן האירוסין לא עושה בה מאמר רק מדעת (אביו) [אביה]. בעל יבמתו בלא מאמר קנאה. ואין צריך לקדשה אחר הבעילה, ומכין אותו מרדות וכותב לה כתובה.
<h2>דף נג:</h2>
מצות עשה מן התורה ליבם אשת אחיו מאביו בין מהארוסין בין מהנשואין אם מת בלא זרע, שנאמר [דברים כ"ה] ובן אין לו יבמה יבא עליה, זה שיבא עליה ותהיה כאשתו לכל דבר. בין בא עליה בשוגג או מזיד, אונס ורצון או הוא שוגג והיא מזידה או אנוסה, עירה וישינה, אפילו שלא כדרכה ואפילו לא גמר רק הערה בה קנאה. ודווקא אם נתכוון לבעול, אך אם נפל מן הגג ונתקע בה או בעלה שכור שאינו מכיר כלום או ישן ואפילו נתכון להטיח בכותל והטיח בה לא קנה, אבל נתכון להטיח בבהמה והטיח בה קנאה. שנתכון לשום בעילה. ומן התורה אין צריך לקדשה וכתובתה על נכסי בעלה שמת. אבל אסרו חכמים שלא יבעלנה עד שיעשה בה מאמר זה שיקדשנה בפרוטה או בשויה. ומברך ברכת נשואין בעשרה וכותב כתובה.
<h2>דף צז:</h2>
אחיו מן האם אינן חשובין רק לאבילות ועדות, אבל לא לירושה ויבום וחליצה שהם כזרים זה לזה. שני אחים, אפילו תאומים, ונולדו בקדושה ואפילו אחד מהם הורתו בקדושה, כיון שהשני הורתו שלא בקדושה הרי הם כזרים עד שיהיו הורתם ולידתם בקדושה.
<h2>דף קה:</h2>
יבם בן תשע שנים ויום אחד, הואיל וביאתו ביאה, אם בא על יבמתו יקיים. אבל לא קונה לגמרי ולא תהא מותרת לזר עד יבא עליה (משתגדיל) [משיגדיל] או יחלוץ לה. לא יחלוץ עד שיגדיל, דאיש כתוב לעניין חליצה. ולא למעוטי פחות מבן ט' אך למעוטי פחות מכזית. (בה כמה) [יבמה] קטנה ייבמה אם יירצה, אבל לא תחלוץ עד שתגדיל. ואפילו הגדילה יותר מי"ב שנה עד שתביא סימנין. הלכך צריך לשאול אם יש לאיש י"ג ויום אחד ולאשה י"ב ויום אחד. ובחזקת השכנים די, שלא על פי האב, שגדולה חזקה כדקאמ' בירושלמי [קידושין פ"ד ה"י] איש ואשה שהיו בבית אחד ל' יום בחזקת אשתו. יבם קטן שבא על יבמה קטנה יגדלו זה עם זה.
<h2>דף קיא:</h2>
יבם בן תשע שנים ויום אחד, הואיל וביאתו ביאה, אם בא על יבמתו יקיים. אבל לא קונה לגמרי ולא תהא מותרת לזר עד יבא עליה (משתגדיל) [משיגדיל] או יחלוץ לה. לא יחלוץ עד שיגדיל, דאיש כתוב לעניין חליצה. ולא למעוטי פחות מבן ט' אך למעוטי פחות מכזית. (בה כמה) [יבמה] קטנה ייבמה אם יירצה, אבל לא תחלוץ עד שתגדיל. ואפילו הגדילה יותר מי"ב שנה עד שתביא סימנין. הלכך צריך לשאול אם יש לאיש י"ג ויום אחד ולאשה י"ב ויום אחד. ובחזקת השכנים די, שלא על פי האב, שגדולה חזקה כדקאמ' בירושלמי [קידושין פ"ד ה"י] איש ואשה שהיו בבית אחד ל' יום בחזקת אשתו. יבם קטן שבא על יבמה קטנה יגדלו זה עם זה.
